חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' שוקרונוב

החלטה

בפני התנגדותו של המבקש לבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב שהגישה כנגדו המשיבה, ללשכת ההוצאה לפועל בבאר-שבע, בתיק הוצל"פ שמספרו 1404499111, על הסך של 24,536 ₪.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה, על נספחיו, בתצהיר ההתנגדות, בחקירת המבקש בפני ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

המבקש טען בחקירתו כי בעת שנצבר החוב נשוא התביעה, שהה בין כותלי בית הסוהר, ומעבר לכך, החוב נצבר בגין חיוב לכאורי של שימוש בשירותי אינטרנט בחו"ל.

בסיכומיו הוסיף המבקש וטען כי החיובים בגין שירותי אינטרנט בחו"ל מקורם, ככל הנראה, ב"השתלטות" על ה"ראוטר" שסופק למבקש, וזאת ממדינה שכנה, במקרה זה מצרים, שהמבקש מתגורר בסמוך אליה.

ב"כ המשיבה טען כי אין כל ראיות לטענות אלה של המבקש.

ברם, ההלכה היא כי "בהליך שבו נדונה בקשת רשות להתגונן, די אם הנתבע מראה הגנה לכאורה; אין בודקים בשלב זה כיצד יצליח להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו. כך, למשל, אין בודקים אם בידי הנתבע מצויה ראיה בכתב להגנתו כנגד הראיה בכתב של התובע. כשנתבע טוען טענה בעל פה כנגד מסמך יש ליתן לו רשות להתגונן (בהנחה שמראה הגנה לכאורה), שכן אין למנוע ממנו להעלות טענה טובה מטעמים שבדרכי הוכחה בלבד" (עמ' 310).

(כב' השופט אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית תשס"ג – 2003).

לטעמי, די בטענתו של המבקש כי בעת שנצבר החיוב שהה בין כותלי הכלא, אף המכשיר שקיבל מאת המבקשת לשם גלישה באינטרנט מעולם לא הוצא מגבולות המדינה (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון, שורה 26), כדי להקים לו הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה.

לאור כל האמור לעיל, אני מתיר למבקש להתגונן בפני התביעה.

התביעה תידון בסדר דין מהיר והצדדים יפעלו בהתאם לאמור בתקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ ישולמו בהתאם לתוצאות הדיון בתיק העיקרי.

ניתנה היום, ב' טבת תשע"ב, 28 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.